Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  9 / 16 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 9 / 16 Previous Page
Page Background

ספק שהחיסרון שלו מורגש במהלך העונה. הציוות בינינו היה הכי טבעי לנו

ולקהל. עדיין יש אסימון שצריך ליפול ש'אנדיוני' כבר לא ביחד. זה תמיד מוזר

וצובט, כי נחמד להצליח בצוותא, במיוחד כמותג ישראלי עם הרבה כוח, אבל

בסופו של דבר אנחנו ממשיכים לעשות את העבודה שלנו, כל אחד בתחומו".

קצת אחרי החוויה בווימבלדון, התייצב ארליך באולם הדרייב אין בתל אביב

במטרה לתמוך בנבחרת הלאומית שגברה על סלובניה 3:2 והבטיחה את

הישארותה שנה נוספת בבית האירופי/אפריקני מספר 1. "ברור שדגדג לי

לשחק ובכל רגע הייתי מוכן לקפוץ לתוך האולם ולעזור", הוא מציין בחיוך.

"כאב הלב לראות את הנבחרת מהצד, אבל באותה נשימה היה גם נחמד

מאוד לראות את הצעירים משתלבים. אישית, ניסיתי להיות מעורב כמה

שיותר, לתמוך, לסייע ולתת להם ביטחון. אני רואה את זה כתרומה לדור הבא,

לתרום מהניסיון והחוויות שלי דרך העיניים של מי שכבר עשה את זה".

מה דעתך על דור הצעירים החדש בנבחרת?

"יש ארבעה חבר'ה טובים מאוד: בן פתאל, בר בוצר, עידן לשם וישי עוליאל. הם

דור כישרוני, אתלטים טובים ואני אישית גם מאמין בהם מאוד. לדעתי, בחמש-

שש שנים הבאות לפחות שניים מהם יוכלו להגיע לכיוון המאה הראשונים

בעולם. זה כמו תגובת שרשרת. מספיק שאחד יפרוץ ואז גם האחרים יעשו את

זה. זה מזכיר לי אותנו, כשפתאום הגיעה הפריצה של הראל לוי, אחריו נועם

אוקון ואנדי איתי. כשאחד יפרוץ את הסכר גם האחרים יעשו אקסטרה מאמץ

ויאמינו בעצמם. אין ספק שיש להם את הפוטנציאל להצליח".

במה הם שונים מהדור שלכם?

"ההבדל הגדול הוא שאנחנו גדלנו בחממה, התאמנו ושיחקנו יחד – אנדי

הראל, נועם ואני, בין השאר בפנימייה בווינגייט ובאקדמיה. היו איתנו אותם

מאמנים, ובינינו לבין עצמנו נוצרו קשרים מדהימים. היינו פשוט החברים הכי

טובים אחד של השני, כשכל אחד מושך את השני להצליח. היום החבר'ה

מפוזרים במסגרות אחרות, עם סגנונות שונים וכל אחד עובד עם מאמן אחר.

רק הזמן יגיד אם זה לטובה או לרעה".

לא פורש

למרות היכולת הפנומנלית על הדשא בווימבלדון וההוכחה החותכת שהוא

בהחלט שייך עדיין לרמות הגבוהות, בעולם ספורט תחרותי בו צץ בכל יום

כוכב חדש, ולא משנה באיזה ענף, נדרש ארליך להתייחס בגיל 83 ליום בו

יחליט להיפרד מהמחבט, והאמת - אין לו שום בעיה עם זה. לפרוש רשמית?

זה כבר סיפור אחר לגמרי.

"שמע, יש דיבור של אנשים על עניין הפרישה, ואולי זה לגיטימי", הוא אומר.

"אני לא נעלב או משהו ותמיד עונה את אותה התשובה. בסוף השנה אני עושה

את חשבון הנפש שלי וכמובן שצריך לתת גם דין וחשבון לאשתי והילדים, שלא

רואים אותי הרבה בגלל המרחק והתחרויות הרבות. בכל שנה זה הופך ליותר

קשה לי ולהם וזה ממש לא משהו שמתרגלים אליו. ברור שהטורניר האחרון

נתן לי זריקת עידוד גדולה, שאם אני כשיר אני עדיין טוב ויכול להתפרנס בכבוד

מטניס, אבל בסופו של דבר צריך לשים סטופ. כרגע זה לא עובר לי בראש,

אבל כשאחליט שמספיק ועשיתי את שלי אגיד תודה רבה ואלך".

לאן אתה עוד שואף להגיע?

"אני עדיין רעב לזכות בעוד גראנד סלאם. זכיתי פעם אחת עם אנדי

באוסטרליה ב-8002 וההרגשה הייתה מדהימה. היינו קרובים כמה פעמים

נוספות, אבל אני לא מתבייש להגיד שממש מדגדג לי לנסות לזכות בעוד

תואר שכזה עד סוף הקריירה. זו המטרה הכי גדולה שלי".

הדרך לארבעת הגדולים –

יוני ארליך ופיליפ פטשנר ווימבלדון 5102

סיבוב

יריבים

תוצאה

מוקדמות,

סיבוב 1:

ווסלי קולהוף

ומתיו מידלקלופ (הולנד)

ניצחון 6:3, 7:6 (3)

מוקדמות,

סיבוב 2:

שון ת'ורנלי ודארן וולש

(בריטניה)

ניצחון 6:3, 6:3

סיבוב 1

אלברט ראמוס וינולס (ספרד)

ואנדראס ספי (איטליה)

ניצחון 6:4, 6:2, 4:6, 6:3

סיבוב 2

טריט הווי (פיליפינים)

וסקוט וליפסקי

ניצחון 6:3, 7:5, 7:6 (3)

שמינית גמר

מרכוס דניאל (ניו זילנד)

ומרסלו דמולינר (ברזיל)

ניצחון 6:3, 4:6, 6:3, 6:3

רבע גמר

איבן דודיג (קרואטיה)

ומרסלו מלו (ברזיל)

ניצחון 4:6, 6:2, 6:2, 6:4

חצי גמר

ג'יימי מארי (בריטניה)

וג'ון פירס (אוסטרליה)

הפסד 6:4, 3:6, 4:6, 2:6

יוני ארליך

38

גיל:

)7.7.2008( 5

:

)

זוגות

(

דירוג שיא בקריירה

2,239,637$

סך פרסים בקריירה:

321-249

מאזן ניצחונות הפסדים בקריירה (זוגות):

17 :

)

זוגות

( ATP

תארי

הישגי שיא בגראנד סלאם ומאסטרס:

אוסטרליה (אלוף 8002),

רולאן גארוס (סיבוב 3 – 4002 ,7002 ,8002 ,4102),

ווימבלדון (חצי גמר 3002 עם אנדי רם, 5102 עם פיליפ פטשנר),

ארה"ב (רבע גמר 5002),

מאסטרס (6002 - שלב הבתים, 7002 - שלב הבתים)

9